הגענו כבר אל הדור השלישי של הסלולר, אנחנו צופים בוידיאו במכשיר הסלולרי, מורידים מוזיקה, שולחים הודעות MMS, גולשים במהירות גבוהה – לאן עוד אפשר להתקדם?

מסתבר שלא מעט.

עולם הסלולר עומד לעבור עוד תהפוכות רבות בשנים הבאות והמהפכה, למעשה, רק החלה.

מחקרים וניסויים שנעשים כבר היום מלמדים מעט על הכיוון שאליו צועד עולם התקשורת הניידת: איחוד פלטפורמות ומעבר לרשת אינטרנטית אלחוטית עולמית. אם היום נדרשת פריסה מסיבית של אנטנות כדי לספק קליטה לטלפונים הסלולריים שלנו, כשכל חברת סלולר מחזיקה בתשתית משל עצמה, הרי שבעתיד  צופים שכל המכשירים יתחברו אל רשת אלחוטית עולמית אחת, דרכה יועברו גם הקול וגם המידע, במהירויות אדירות של 280 מגהבייט לשנייה (פי 100 ממהירות הגלישה הסלולרית כיום!). רשת שכזאת, שכבר נמצאת בשלבי ניסוי מתקדמים (בקרוב גם בארץ) היא רשת ה-WiMAX.

רשת ה-WiMAX דומה לרשת ה-Wi-Fi הביתית שאנו משתמשים בה כיום, אלא שהיא מגיעה לטווחים של עד 50 קילומטרים (במקום כ-300 מטר ברשת הביתית), כך שבאמצעות הצבת מספר מועט יחסית של אנטנות, יתקבל כיסוי נרחב. רשת ה-WiMAX אינה מיועדת רק לטלפונים ניידים אלא תשמש גם את שירותי הטלפוניה הנייחת ואף את ספקי הטלוויזיה הרב ערוצית. בטכנולוגיה זו נוכל לקבל את כל השירותים והמידע במספר תחנות קצה (טלוויזיה, טלפון, טלפון נייד) על גבי אותה תשתית.

למשתמש הסופי לא יהיה חשוב היכן הוא נמצא ובאיזה מכשיר הוא משתמש – המידע תמיד "ילך יחד איתו". כך נוכל למשל לקבל שיחה בבית (אולי אפילו במסך הפלזמה בסלון), ולהמשיך את אותה שיחה, מבלי שתתנתק, גם באוטו עם הטלפון הנייד. ניצנים של ה"פנטזיה" הזאת אפשר לראות כבר כיום כאשר ישנם מכשירים שיודעים להתחבר לרשת הטלפוניה הביתית כטלפון DECT וברגע שמתרחקים מהבית המכשיר מתחבר אוטומטית לרשת הסלולרית – כשהשיחה ממשיכה כרגיל והמשתמש אינו מודע כלל לתהליך שבוצע.

האפשרויות המתלוות לטכנולוגיה הזאת הן רבות ומגוונות, כאשר במהירויות הגלישה המצופות יוכלו חברות התקשורת לספק שירותי תוכן רבים וחדשניים.

בהחלט יש למה לצפות.